top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תDror Danai

כמה עובדות חשובות על גוף האדם, המוח והמערכת ההורמונלית 

עודכן: 16 בפבר׳

אלה נוצרו במשך מיליוני שנות אבולוציה. למעשה עם כל הקידמה והטכנולוגיה, התפתחות המוח דומה לזו שהייתה  בתקופה שהיינו עדיין ציידים ולקטים. 

המנגנון העתיק שלנו נבנה כך שאם אנחנו פוגשים מזון סוכרי (מזון שהופך בקלות לפחמימה פשוטה), אנחנו מנטרלים את הורמון השובע (לפטין) ולא רוצים להפסיק.

איך זה עובד בעצם ומה הקשר להורמונים?

1.       כשאנחנו אוכלים מזון  עתיר פחמימות פשוטות - עולה רמת האינסולין בדם. 

2.       כשהאינסולין מסיים את עבודתו, רמת האינסולין יורדת.

3.       כאשר הירידה מהירה, המוח מזהה הזדמנות לקבל אנרגיה מהר ומבטל את חיישני השובע של הקיבה

4.       הקיבה מייצרת את הורמון הרעב ("גרלין") והוא מנחה אותנו להמשיך לאכול.

5.       כדי לחזק את ההנחיה הזו, משתחרר גם הורמון ה"דופמין" שמספק לנו הרגשה כללית טובה באופן מידי, המעודד אותנו להמשיך לצרוך מאותו מזון.

איך זה היה פעם בימי האדם הקדמון?

מזון סוכרי היה נדיר ביותר והסוכר היה מקור לאנרגיה זמינה שתאפשר לאדם הקדמון להימלט מהטורף בסוואנה... והעודף היה הופך לשומן שנאגר לזמנים קשים של היעדר מזון.

כיום, החיים בעידן המודרני מציפים אותנו בסוכר. סופר שכונתי ממוצע מכיל יותר סוכר משהאדם צריך לכל המשפחה לכל החיים. אז אנחנו אוכלים יותר ומתלוננים שכל דבר "טעים" הוא משמין.


 

המוח שלנו לא השתנה - הוא זהה לזה של לפני 50,000 שנה

במשך מיליוני שנים, המוח והביולוגיה שלנו אומנו להגדיל את צריכת הקלוריות שלנו. אנשים שיש להם "הכנסה" גבוהה יותר של קלוריות הצליחו לחסוך ב"בנק " (שומן גוף). זה אפשר להם לשרוד בתקופות רעות. והתוצאה - אנשים שלא למדו להעדיף מזון עתיר קלוריות, פחות שרדו את התקופות האלו. 

לכן, לא מפתיע שלמדנו לכנות אוכל עם תכולה גבוהה של אנרגיה זמינה (פחמימות פשוטות) – "אוכל טעים" ומי שלמד מה "טעים" – שרד. הוא גם הסבא רבא של רובנו והDNA שלו עדיין בעורקים שלנו. ברגע זה ממש!


7 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page